אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות "פח זבל".
כמאמנת אני פוגשת הרבה אנשים שחיים כ"פח זבל".
הם לא יודעים להציב גבולות.
הם לא יודעים לומר לא.
הם לא יודעים להתנגד.
הם לא יודעים לעמוד על שלהם
הם מאפשרים לאחרים ל"דרוך" עליהם.
לא בוחרים בעצמם.
שמים אחרים לפניהם.
לא מייחסים לעצמם חשיבות.
השאלה למה אנשים אלה בוחרים להיות קורבן ?
אולי כי הם חושבים שלא מגיע להם,
ככה גדלו וככה גם יראו חייהם העתידיים.
אולי המקום הזה כבר מוכר
והם לא רוצים להתעמת עם אחרים, שפוגעים בהם.
לא יאהבו אותם או יפסיקו לאוהבם אם יתנגדו.
אולי הם אפילו לא מודעים לכך שנעשה להם עוול.
אנשים אלה צריכים מישהו שיאיר להם את עולמם
ויאמר להם, שאפשר אחרת.
אם יש לכם חברים כאלה,
דברו איתם,
שקפו להם את מצבם,
עודדו אותם לעשות את הצעד הראשון.
והצעד הבא אחריו
ולאורך כל הדרך
וחזקו אותם על כל שעל וצעד
של הצלחה.
אם אתם מכירים אנשים כאלה,
ואתם רוצים את הטוב ביותר עבורם
אשמח להושיט את היד
ולהעצים את הדימוי העצמי ואת האמונה שלהם בעצמם.
אני מאמינה שניתן להשתחרר מהריצוי, ולחיות את החיים כפי שאנו רוצים מבלי לחשוש מה יחשבו עלי
עם דימוי עצמי, ביטחון עצמי ואסרטיביות.
תגובות אחרונות