הרבה פעמים ילד משקף להוריו את התנהגותם. מאוד נח להטיל את מלוא האשמה על התנהגותו של הילד מבלי שנעצור ונשאל מה חלקנו בהתנהגותו ? האם גם אנחנו מגיבים כך ? האם גם אנחנו מתעצבנים ולא עוצרים ב"אדום" ? האם גם אנחנו מגיבים מידית ללא חשיבה מוקדמת ?
הורים מביאים את ילדם לאימון אצלי, כדי שאני "אפתור את הבעיה", "הילד בעייתי". אחת הסיבות שהלכתי ללמוד אימון משפחתי כי נוכחתי לדעת, שאי אפשר לעזור לילד אם לא כל המשפחה מעורבת באימון ונרתמת להצלחתו. נכון שאני עובדת עם הילד ומשפרת אתו את התנהגותו ויחסו לדברים בחייו ומשפרת אתו את התקשורת הבינאישית שלו עם סביבתו תוך כדי העצמתו האישית, יחד עם זאת על ההורים לקבל כלים לעצמם להתנהלות מולו בעיקר אם הילד גם סובל מבעית קשב וריכוז.
לא פעם עולים תכנים במפגש ,שקשורים להתנהלות ההורים או האחים כלפיו. לפעמים מדובר גם במשפחה מעורבת, שני הורים גרושים וילדים שלו ושלה. חיי הילד משתנים לגמרי. הוא חי עם אמו עד שהוריו התגרשו או אביו התאלמן (כנ"ל למין הנגדי) ופתאום מגיעה אישה חדשה לחייו והיא מתפקדת כאמו החורגת ולא רק שעליו להסתגל אליה, עליו להסתגל גם לילדיה שיתכן והנם צעירים יותר, בני גילו או יותר גדולים. פתאום הוא גם צריך לחלוק אתם את חדרו ושאר חייו.
למרבה הצער, הורים מעדיפים להיות הרבה פעמים כשלושת הקופים: לא שמעתי, לא ראיתי, לא דיברתי. הכל כרגיל ואז כשאני כמאמנת משקפת להם את המצב, הם מעדיפים "לסגור את הדלת" לאימון ולהמשיך הלאה גם אם לילד רע והוא אומר כשהוא יגיע לגיל 18, הוא עוזב את הבית.
אני ממש מעריכה הורים, הבאים לעשות את העבודה, משתפים פעולה ולמדים. הם באמת מגיעים מתוך ההבנה שיש בעיה במשפחה ולא רק עם הילד או הילדים. ועליהם לעבוד על התקשורת במשפחה כדי שתשתפר. אז באמת נעשית עבודת עומק עם הילדים ועם המשפחה ויש תוצאות טובות. ההורים למדים הרבה כלים וכנ"ל הילדים.
מזמינה אתכם ההורים להגיע אלי להתייעצות. מה שמייחד אותי זה היותי מאמנת אישית ומשפחתית ומנחה בכירה של NLP ודמיון מודרך, ומאמנת משפחתית, עם התמחות בהפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה כך שעומדים לרשותי המון כלים. מעבר לכך, כל המפגשים יוצאים בדו"חות מוקלדים, מה שאינו מובן מאליו.
תגובות אחרונות