ההסכם הראשון: שמרו על טוהר המילה
למילים, וזה כולל מחשבות, יש כוח ויש תדר. למילים יש את הכוח לברוא, או להרוס.
כשאנחנו חושבים, או מתבטאים בצורה שלילית על מישהו, או משהו, זה בעיקר מחליש
אותנו ופוגע בנו, כי אנחנו סופגים את האנרגיה השלילית שיצרנו. שלא לדבר על הפעמים
שאנחנו 'יורדים' על עצמנו, בדיבור או במחשבה. לשמור על טוהר המילה, זה להשתמש
במילים בדרך הנכונה ולהפסיק להפיץ ולספוג רעל רגשי ממילים שלנו ושל אחרים.
ההסכם השני לא משנה מה קורה מסביב, בין אם מדברים בשבחנו או בגנותנו, לא לקחת את זה באופן
אישי.
שום דבר שאנשים אחרים עושים או אומרים, זה לא בגללנו, אלא בגללם. כל אדם
חי בחלום האישי שלו ובהתאם לכך הוא מגיב. רק כשאנחנו רואים אנשים אחרים כמו
שהם, מבלי לקחת את הדברים באופן אישי, אנחנו לא יכולים להיפגע ממה שהם
אומרים או עושים.
ההסכם השלישי: אל תניחו הנחות
אנחנו מניחים הנחות ומתייחסים אליהם כאילו היו אמת, וככה אנחנו מתפקדים כמו
בתוך איזשהו סרט שהמצאנו לעצמנו. אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים, נותנים פרשנויות
למה שאחרים עושים או חושבים, ואז אנחנו מאשימים אותם ומגיבים בשילוח רעל רגשי
דרך המילים שלנו. כל מאבקי השליטה שקיימים בין בני אדם קשורים להנחת הנחות
וללקיחת דברים באופן אישי. לכן תמיד מוטב לשאול שאלות ולהיות ברורים מאשר
להניח הנחות שמקורן לרוב בדימיון שלנו, והן מובילות אותנו לא פעם לגיהנום רגשי.
ההסכם הרביעי: עשו תמיד כמיטב יכולתכם
לא קלים הם ליישום שלושת ההסכמים הראשונים, ולכן מגיע ההסכם הרביעי שמאפשר
להוציא אותם לפועל. תמיד, בכל מצב, עשו כל שביכולתכם באותו רגע נתון. אבל זכרו
שמיטב יכולתכם משתנה כל הזמן, לפעמים היא באיכות גבוהה יותר, לפעמים פחות,
תלוי בסיטואציה ובמצב הפיזי והנפשי.
"עשו אך ורק כמיטב יכולתכם, בכל מצב בחיים", אומר רואיס, "לא משנה אם אתם
חולים או עייפים, אם תעשו כמיטב יכולתכם לא תהיה לכם סיבה לשפוט את עצמכם וכך
לא תסבלו מרגשות אשמה, ותימנעו מעינויים ומהצלפות עצמיות
תגובות אחרונות