כשאנחנו מדברים על עצמינו אנחנו משתמשים בכמה כינויים: אני, עצמי, לי, ואתה. הם מייצגים את הזמן כממד מרחבי ואת הזהויות בעולם הפנימי. למשל: אני אוהבת, אני כועסת על עצמי, יש לי מצב רוח טוב, אתה יודע איך זה….
אם נעשה לרגע האנשה לכל אחד מהכינויים האלה ונשאל אותם שאלות, נראה שכל אחד מגיב תשובה אחרת, כאילו יש לנו לרגע פיצול אישיות.
לדוגמה: "אני (רותי) מכורה לסמים. אני (רותי) יודעת שאני (רותי) לוקחת משככי כאבים יותר מידי. כשאני (רותי) לוקחת משככי כאבים אני מניחה שזה לא מזיז לי (לשרה) אבל בבוקר אני (רותי) קמה ושונאת את עצמי (יעל) אבל אתה (עמוס) יודע שאתה (עמוס) לא יכול לעשות כלום בנדון".
המדובר בתרגיל מיפוי זהויות.
3 השאלות שעליכם לשאול:
1. איפה נמצא x ?
2. בין כמה x ?
3. מה קורה סביב x ?
עליכם לענות בשיטת התשובה הקופצת בלי מחשבה.
הנה לדוגמה תרגיל שעשיתי עם עצמי:
אני
אני כאן בכיתה.
בת 58.
לומדת.
עצמי
בתוכי
בת 14 או 20
מורה
לי
בשבילי
בת 8
שעשועים ומשחקים
בתוכי
מחוץ לי
בת 45
מדברת כרגע
שימו לב להבדל בין התשובות.
אח"כ מה כל אחד רוצה – מטרה ? מה כל אחד רוצה לעשות ? מה יש לכל אחד- (משאב) ?
אני נדהמתי מהתשובות השונות, אולי גם אתם ואולי התשובות השונות יבהירו לכם היכן הבעיה ואיך לפתור אותה.
ואם יש לכם אתגר בחיים, אשמח לסייע לכם.
בהצלחה 🙂
*הפוסט נכתב בהשראת סדנה בה השתתפתי עם מיקי ברקל – http://iemt.co.il
תגובות אחרונות