אתם בטח מכירים אנשים, שקשה להם לאבד שליטה והם מאוד ריכוזיים, אינם מאפרים לאחרים לעזור להם או לא סומכים
על האחר.
אנשים כאלה צריכים ללמוד לשחרר. מרב שהם רוצים, שהכל יהיה מושלם, הם בעצם מפספסים את העיקר וזה הוצאת הדבר אל הפועל.
מכירים את המשפטים האלה ???
אם לא יהיה לי כל מה שאני צריכה בדירה, אני לא עוברת.
אם זו לא תהיה משרת חלומותיי, אני לא אעבוד בה.
אם זו לא תהיה המשכורת לה אני מצפה, אמשיך ואחפש,
אם בני לא ילמד בבית הספר הזה, מה יהיה אתו ?
אם הטיול לא יכלול כל מה שאני רוצה לראות, לא אצא אליו.
אלו משפטים שחוסמים אותנו. אם לא נלמד לשחרר, לא נהיה בחלומות שלנו. אין הכוונה להישאר בבינוניות אלא לעשות את המיטב שלנו בנסיבות הקיימות. לפעמים אם אנחנו לא משחררים, אנחנו למעשה נשארים באזור הנוחות שהופך עם הזמן לאזור "הנכות".
פרפקציוניזם יכול להיות מעולה בתנאי שהוא אינו חוסם אותנו. השאיפה לשלמות ומאה אחוז יכולים לגרום לנו בסופו של דבר לא לעשות את הצעד בכיוון השינוי.
אנשים נשארים תקועים ולא מעזים, שמא זה לא יהיה מושלם. האם יש דבר כזה מושלם ?
אז תנו לעצמכם הזדמנות לעשות את מה שאתם רוצים, שתפו אחרים, העזרו באאחרים, התייעצו ותקלו על עצמכם. אינכם לבד בעולם. בוס שלוקח על עצמו את כל המטלות ולא מבזר אותם, גם בונה תלות וגם שוחק את עצמו. מחיר השחיקה מאוד גבוה עבור פרפקציוניסט.
בסה"כ מדובר בהרגל, דפוס, אוטומט והרגל ניתן לשנות.
לפני שנשאתי ובאו הילדים ואתם גם הכלב מאוד הייתי פרפקציוניסטית, ואף פעם לא הצלחתי לעשות הכל, אז שחררתי. תמיד אצפה מעצמי למכסימום שאני יכולה. זה המאה אחוז שלי.
אז אם אתם מרגישים הזדהות עם הבלוג,אשמח לעזור לכם לשחרר.
מוזמנים ליצור קשר ולהאיר פרטים באתר. יש לכם הפתעה ממני.
תגובות אחרונות