בשונה מהעבר היום המורה רק מתווך ידע.
לילד קטן יש חשיבה מוחשית. הוא רוצה כאן ועכשיו. בעוד למתבגר יש חשיבה מופשטת, היפותטית, רפלקטיבית. הוא לומד ומפיק לקחים. הוא חושב בצורה ביקורתית.. הוא מבשיל גופנית, חברתית,שכלית ומוסרית אך כלכלית עדיין אינו עצמאי.
זו תקופה בה המתבגר נמצא בסערת רגשות ולחץ ותנודות מצב ברוח קיצוניות. הוא מתוסכל ומשווה עצמו לבני גילם. אם הוא מתבגר לאט, הדימוי העצמי שלו יורד.
בעוד הסטראוטיפ הנשי נפרץ ונשים היום מאפשרות להן קריירה ועצמאות, הגברים עדיין מנוהלים ע"י האגו והוא אינו מאפשר להם לנצל את כישוריהם במלואם.
התפקידים המיניים הנם תלויי חברה ותרבות. בגיל ההתבגרות התסביך האידפאלי (אהבת אם או אב) מתעורר מחדש. הילד יודע שאסור לו להתאהב באחד ההורים אז הוא מתאהב בתחליפי הורים כמו מורים ומדריכים וכדו'.
יש לנו מספר טיפוסים:
1. מתבגרים שה ילדים נצחיים.
2. מתבגרים שחושבים שרק זכויות מגיעות להם ללא חובות.
3. מתבגרים שמוכתבים ע"י הוריהם.
4.מתבגרים שיודעים לאן פניהם מועדות.
המתבגר עובר שני תהליכים: האחד היפרדות מהוריו והשנייה השפעה דומיננטית על קבוצת הגיל שלו. עם הזמן השפעת קבוצת הגיל יותר חשובה לו מהשפעת ההורים. בטווח של כאן ועכשיו קבוצת הגיל יותר משפיעה בהחלטות שהן לטווח ארוך יותר ההורים.
יש כמה סוגי הורים: יש הורים עריצים, יש הורים מתרנים, יש הורים מזניחים ויש הורים סמכותיים. ההורות האידאלית הנה הצבת גבולות, אתם ההורים ולא החברים של ילדכם, אתם מקשיבים, גמישים, ומנהלים עם המתבגר מו"מ בגובה העיניים.
אם הנכם מתקשים בהורות שלכם,אם קשה לכם לסמן גבולות,
אני מאמנת משפחתית עם התמחויות נוספות.
אני כאן לשירותכם
תגובות אחרונות