כשאתם משחקים פינג ,לא תמיד אתם יודעים לאן יגיע הכדור ומתרוצצים ימינה, אחורה, שמאלה וקדימה. ממש מתעייפים. מטרת היריב להתיש אתכם ולגרום לכם לאבד את הכדור. אלו כללי המשחק. בחיים זה לא כך. היחסים שלכם אינם עם אויבים.
מה קורה ביחסים הבינאישיים שלכם ?
הרבה פעמים אתם מוצאים עצמכם זורקים כדורים לצד השני, ומצפים מהצד השני לתפוס אותם בעוד אתם לא מדברים, לא מסבירים ויוצאים מנקודת הנחה, שהצד השני בטח "קורא מחשבות "והוא יבין לבדו. עכשיו, אם הוא לא הבין, אז הוא בבעיה, לא אםתם, אז זהו שלא. האחריות להבנת המסר מוטלת על שניכם.
הנה מספר דוגמאות להמחשה:
זרקתם כדור ולא אמרתם דבר. הצד השני לא הבין באיזה יד לתפוס אותו, ימין או שמאל ואם בכלל לתפוס אותו כי אולי גבו היה מופנה אליכם, ואם הוא כבר, הוא תופס אז זה ביד הלא נכונה ואתם כועסים "איך לא תפסת? איך לא הבנת ?"
זרקתם כדור ואמרתם לצד השני: "תפוס את הכדור ביד ימין", עכשיו הצד השני הבין, אך פספס ואז אתם כועסים שוב: "איך פספסת?".
זרקתם שוב ואמרת: "תפוס ביד ימין" עכשיו הצד השני תפס ביד שמאל, אתם כועסים וצועקים עליו: מה אתה עושה ? איך לא הבנת?".
זרקתם שוב את הכדור, הכדור לא נתפס באף יד או לא ביד הנכונה, אתם אומרים: "לא נורא, נסביר יותר טוב, כנראה שאני לא הסברתי טוב או שהוא לא הבין אותי".
זרקתם שוב את הכדור, הכדור לא נתפס באף יד או לא ביד הנכונה, ואז הצד השני בקש מכם לדייק "במסירה" (מסר) כדי שהוא יבין.
זרקתם את הכדור ואמרתם לצד השני, שהוא יגיע אליו בצד ימין בגובה המותניים. הכדור נתפס ביד הנכונה. עכשיו יש הידברות ותקשורת.
לא שתיקה, לא הסתגרות, לא קריאת מחשבות, יכולים להביא להצלחה של תקשורת. דיבור כן, הסבר, שאילת שאלות הבהרה כן.
כשאתם רוקדים טנגו, אחד מוביל והשני מובל. בד"כ הגבר מוביל והאישה מובלת. אלו כללי הריקוד וזה בסדר, אך ביחסי אנוש התפקידים מתחלפים. אין רק אחד מוביל והשני מובל.
הרבה פעמים אתם "נופלים" במערכות יחסים על תיאום ציפיות. אספר לכם סיפור. פעם קבעתי עם חברתי במסעדה והיא הגיעה למסעדה הלא נכונה. שתי המסעדות היו עם שם דומה והטעו אותה. היה עלי לציין את מיקום המסעדה ולדייק, מה שהיה פותר את אי ההבנה. יכולתי לכעוס, איך היא לא הבינה, במקום זאת, קבלתי ברוח טובה וחיכינו שתגיע ואז הזמנו את האוכל. גם היא לקחת זאת בקלות והגיעה אלינו.
אתם בני אנוש וכל אחד מכםיכול לטעות וטועה במהלך חייו. הרעיון הוא ללמוד מטעויות כדי שהן לא תחזורנה. עליכם כמעבירי המסר לדייק את המסר ועל מקבל המסר לשאול שאלות הבהרה במידה ולא הבין. הרבה פעמים אני מוצאת עצמי שואלת שאלות (ולא שאלות קיט בכ) מפני שהדברים לא היו מפורטים וברורים דיים. אנשים אוהבים לדבר בהכללות, מביאים את עולם התוכן שלהם ועולמם הפנימי ומניחים, שכולם אמורים להבין אותם. בחיי למדתי לשאול שאלות, לדייק את האנשים במסר שלהם ולדייק את עצמי כך שלא תהיינה טעויות. כמובן שאיני נקייה מטעויות, אך הן פחתו.
למה אנשים מכירות מצליחים למכור לנו את מרכולתם, כי הם יודעים לדייק את המסר לצורך שלנו, לרגש שלנו. למדו קצת מאנשי מכירות 🙂
הטיפ שלי אליכם, דייקו במסר, שאלו שאלות הבהרה אם לא הבנתם, זו זכותכם, ואין בושה בכך.
אם אתם זקוקים להנחיה בתחום, אשמח לעזור, בואו אלי לשיחת יעוץ ונדבר על האתגרים בחייכם.
תגובות אחרונות