אנחנו בני האדם מופעלים ע"י הרגשות שלנו והרבה פעמים רגש אחד יעביר אותנו לרגש אחר, מעין טריגר. בעוד הרגש הראשון יכול להיות נטראלי או חיובי, הרגש השני הוא קשה ואף פסיבי.
נניח שאתם מבולבלים כרגע, זה בהחלט יכול להוביל אתכם למצב של פאניקה.
יש אנשים שכאשר הם נכנסים למבוכה, המלים נעלמות להם ופניהם מאדימות והם בעצם חווים מעין שיתוק זמני.
המעבר בין רגש אחד למשנהו בד"כ נוצר אי שם בעבר שלנו ולמעשה מנהל אותנו גם היום. משהו קורה שמאפשר משvו אחר שיקרה, כאילו יש שם איזו התניה מובנית. מדובר במשהו אוטומטי שקורה לנו ורובנו לא מודעים אליו. מעבר לכך אנשים פוחדים משינוי, וגם אם המצב העכשוי לא נח להם, הם לא עושים שינוי, ומתחמקים ממנו, וחושבים לעצמם אולי זה יעלם מעצמו.
ב-NLP יש טכניקה הנקראת "שרשרת עוגנים". אנחנו בעצם יוצרים רצף אחר שיוביל מרגש המוצא לרגש רצוי וחיובי ואף אקטיבי , ז"א מעורר לעשייה.
נחזור לאדם המבולבל, במקום שהבלבול יצור אצלו פניקה, הבלבול יצור אצלו סקרנות והתרגשות לקראת משהו שאולי לא מוכר לו, ויצור אצלו מוטיבציה לשינוי ולא יקפיא או ילחיץ אותו.
למעשה כל רגש מוצא שמביא לרגש שלילי, אנחנו יכולים ליצור שינוי ולהביאו לרגש חיובי.
לרב האנשים מאוד קשה לקפוץ מיד לרגש הרצוי ולכן בטכניקה של "שרשרת עוגנים", אני יוצרת עם המתאמן סוג של אבני דרך, אליהן הוא יקפוץ עד להגעה לרגש הרצוי. שלב אחר שלב. חשוב שהשלבים יהיו קרובים.
תתארו לכם אדם הרוצה להגיע לגדת הנהר השנייה. המים עמוקים והוא אינו יודע לשחות. אותו אדם יתחיל להניח אבנים או גזעים או כל דבר בדרכו אל הגדה השנייה, כדי שיוכל להגיע אליה. הרבה יצירתיות מושקעת במעבר. כך גם התהליך הזה מוציא את האדם מאזור הנוחות אל חשיבה מחוץ לקופסה.
בכל פעם שהאדם עובר עוד שלב בנהר, אני מעגנת את המקום בדיוק כמו עוגן לאוניה, כך שהוא ירגיש בטוח במעבר, והמעבר מרגש המוצא לרגש החיובי יוטבע בו.
בשעה שאנחנו כועסים, לא נעים לנו, ואנחנו יכולים ליצור מעין מתג שבמקום שנרגיש כעס, נרגיש אמפתיה כלפי האדם שהכעיס אותנו. נהיה יותר קשובים אליו ולצרכיו. נשים עצמנו במקומו.
אם האדם פוחד לאהוב, נצור אצלו פתיחות ובטחון.
הנכם מוזמנים לחוות תהליך כזה או אחר איתי במסגרת עבודה עם NLP ודמייון מודרך.
לפרטים טליה המאירי ישי
ליווי ילדים, בני נוער, משפחות ומבוגרים לעבר ההצלחה
תגובות אחרונות