צרו קשר אישי עם הצוות החינוכי בתחילת שנת הלימודים. אל תחכו למשבר הראשון. קבעו פגישה אישית עם כל אחד מהצוות החינוכי, או לפחות עם היועצת והמחנכת. שתפו אותם במטרות החשובות לכם ולילד, שאלו לדעתם המקצועית כיצד לדעתם ניתן לעזור. אל תשכחו לשתף את הילד בפגישות והביעו בהן את אמונכם בכוונתו לעמוד בהבטחותיו.

בקשו מהיועצת או המחנכת לקבוע מראש רשימת פגישות חודשית למעקב במהלך השנה, בהן ישתתף גם הילד. בהתחשב בחופשות המרובות וימי ההורים הצפויים, לא יידרשו יותר מחמש פגישות נוספות. בראשית השנה, יומנם של הצוותים החינוכיים ריק והם יתקשו לסרב לכם.

בכל פגישה במשך השנה, היו אתם אחראים להדגיש את המקרים בהם הילד עמד בהבטחתו והצליח. המקרים בהם הוא כשל, יעלו ממילא. כך יקבל הילד תמונה ברורה ומאוזנת, לא רק לגבי כישלונותיו, מה שיקל עליו לקבל ביקורת.
הימנעו מלכעוס על הילד כאשר לא עמד בהבטחותיו. במקום זאת, אמרו שאתם בטוחים שבפעם הבאה הוא יצליח לעמוד בהבטחותיו.

בכל פגישה, הקפידו להודות למורים והביעו הערכה למאמציהם. השתדלו לרשום לעצמכם אירועים ספציפיים בהם הם עזרו או תמכו, גם אם לטעמכם מספר המקרים קטן במיוחד. הייתם מצפים מהמורים לחזק את ילדיכם במקרים הבודדים המצדיקים זאת? יישמו זאת גם לגבי המורים. המורה מתקשרת לבקש מכם לפתור בעיה כלשהיא? הביעו הערכה למאמציה לטפל בנושא שכן היא לא התעלמה ממנו.

​

עשו לעצמכם רשימה מה לדעתכם הקשיים של המורה כמו מס הילדים בכתה, תלונות ההורים והילדים האחרים, חוסר הידע שלה ועוד. זה יעזור לכם להביע אמפתיה לקשיי המורה. קחו בחשבון שהוא או היא צריכים להתמודד עם אחוז גבוה של ילדים המשולבים בכיתה, ועם צפיות ולחץ מצד המנהלים לעמוד בתכנית הלימודים. הציעו עזרה מניסיונכם בבית ושתפו אותם בתוצאות יישום הדרכה שקיבלתם מבעלי מקצוע.

אם אינכם מרוצים מתפקודם של המורים, הפכו כל תלונה לבקשה, לדוגמה:
'הילד שלי זקוק להפסקות מרובות.' או 'אני מרגיש שאיני שותף מספיק'.
אי אפשר להתווכח עם הרגשות או הצרכים שלכם ושל הילד. גישה כזו אינה מעוררת התנגדות או צורך להוכיח שאינכם צודקים. הימנעו מהכללות נוסח: 'אף פעם את לא מעודדת' או 'תמיד אתה רואה את השלילי' והקפידו לא לבקר את תפקודם המקצועי מה שיעורר התנגדות מצידם.

הציעו למורים לתכנן ביחד כיצד ניתן לעזור לילד מניסיונכם ההורי ומהעצות שקיבלת מבעלי מקצוע. קחו בחשבון שלילדים עם הפרעת קשב יש לעיתים קושי בוויסות הרגשות וכן שהפרשנות שהם נותנים לסיטואציות לא תמיד מידתיות. מאידך, חברת הילדים לא סלחנית והפרשנות שלהם לתופעות גם היא לא תמיד תואמת את העובדות.